<h1>כל בו הלכ' תפילת ערבית סימן כ"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ומצאתי כתוב בשם רבינו האי גאון ז"ל וצבור דמצלו תפלת ערבית וקרו קריאת שמע קודם צאת הכוכבים ולא יכיל איניש לעכובינהו ולא לאחרינהו דבעונות כמה קהלות אקילו על נפשיהון בכך ומצלי קודם צאת הכוכבים. אי זה עדיף ליצלו איניש בהדי צבורא י"ח ברכות משום ברוב עם הדרת מלך ושביק קריאת שמע וברכות שלפניה ושלאחריה עד צאת הכוכבים או לעכובינהו עד צאת הכוכבים ומתפלל ביחיד דסמיך גאולה לתפלה כרבי יוחנן דבארץ ישראל הכין עבדין מצלו של ערבית ובתר הכי כי מטא זמן קריאת שמע קרו ולא איכפת לן למסמך גאולה לתפלה בערבית ואנחנא הכין חזינן דקריאת שמע בעונתה וסימן לדבר צאת הכוכבים דאורייתא וטפי עדיפא מלמסמך גאולה לתפלה. ואי חזי לצלויי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דמי והמדקדקין קוראין את שמע בלא ברכותיה ומתפללים עם הצבור ובשעת צאת הכוכבים קורין אותה בברכותיה ואף על פי שאין סומכין גאולה לתפלה אין בכך כלום ונראים הדברים שלא נאמרה גאולה לתפלה אלא לשחרית דאם כן דבתפלת ערבית נמי אמרי' הכי אמאי אמרי' קדיש בין גאולה לתפלה. ועוד שאומר השכיבנו ברוך ה' לעולם זה לשון ה"ר אשר ז"ל. והריא"ג ז"ל חבר בהלכותיו ומי שקרא את שמע ומתפלל פעם אחרת ויסמוך גאולה לתפלה בביתו הרי זה משובח אבל צריך כונה גדולה לזה שהתפלל בבית הכנסת ורוצה חוזר ומתפלל בביתו פעם שניה בעבור שהיא תפלה יתירה ע"כ. ור"ש ז"ל כתב היכא דאיכ' איניש לבי כנשתא דצלי מנחה כבר וקמו צבורא וצלו תפלת ערבית קאים אינהו ואתי ומצלי בהדי צבורא והדר קרי קריאת שמע דערבית בשתים שלפניה ושתים לאחריה כהלכתן.
<h2>דף ד:</h2>
וקורא קריאת שמע בברכותיה וברוך ה' לעולם וכו' עד על כל מעשיו וסומך גאולה לתפלה. דאמר רבי יוחנן אי זהו בן העולם הבא הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית. ואע"ג דבעי למימר השכיבנו ההוא כיון דתקינו ליה רבנן בגאולה כגאולה אריכת' דמי וכתב הרב בעל האשכול בשם ה"ר יצחק בן מרון הלוי ז"ל כי השכיבנו מעין גאולה כי בעת שיצאו ישראל ממצרים ואכלו הפסח ואמר להם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר וגם הבטיחם שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף. היו מתפללין זאת הברכה ואמרו השכיבנו ה' אלהינו לשלום והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ושמור צאתינו ובואנו מעתה ועד עולם שהוא מן הענין שאנו צריכין הלכך בדין הוא שיהיה כגאולה אריכתא.
<h2>דף כו.</h2>
וזהו סדר התפלה קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה. ומאימתי קורין אותה משעת יציאת הכוכבים עד שיעלה עמוד השחר. וכבר הארכנו במשפט הקריאה ובברכותיה למעלה בהלכות קריאת שמע. וקודם שיתחיל בברכת קריאת שמע פותח החזן ואומר והוא רחום עד כל חמתו פי' כל חמתו כלל מחמתו כמו ולרש אין כל ואמרינן לעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמיד הבוקר מכפר עונות הלילה ותמיד הערב מכפר עונות היום ולכך תקנו ערבית ושחרית לחלות פני המקום שיכפר עונותינו יומם ולילה שחרית אנו אומרים אותו בסדר קדושה ותקנוהו נמי בפסוקי דזמרה בשביל ליל שבת שאין אנו אומרים אותו לפי שאין אברי תמיד הערב קרבי' בליל שבת דכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת וכן ביום טוב ולכך תקנו לומר והוא רחום בתפלת ערבית מה שאין כן בשחרית ומנחה לפי שבאותן התפלות היו מקריבי' תמידין והיו מכפרין ובתפלת ערבית אין מי יכפר ותקנו בה לומר והוא רחום. ועוד שכל היום אדם חוטא ובערב צריך אדם לומר כפרה על חטאו ובעוד החזן אומר והוא רחום יאמרו הקהל אל רחום ה' אלהינו לא תרפנו ולא תשחיתנו ולא תשכח את ברית אבותינו אשר נשבעת להם כמו שכתוב כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. וחוזרין ואומר' והוא רחום. ואומר החזן ברכו והצבור בלחש עונין ברכי נפשי וכו'.
ואחר י"ח יאמר קדיש ותתקבל ואחר כך אומר שיר מזמור. ויש מקומות שאומרים קודם שיר מזמור שיר המעלות לדוד לולי ה' וכו'. ואח"כ אומר שיר מזמור. ויש שאומרים לעולם אחר שיר מזמור אין כאלהינו ואמר רבי אליעזר א"ר חנינא וכו' בין בערב בין בבוקר ויש מקומות שאומרים פטום הקטורת והכל לפי המנהג. ואחר כך אומרין קדיש יהא שלמא וכו' ובמקומות שאומרים פטום הקטורת ואין כאלהינו אומר על ישראל ועל רבנן וכו'. ואחר כך אומרים עלינו לשבח ויוצאין מבית הכנסת והולכים לבתיהם לשלום.
<h2>דף כז:</h2>
ורבנן בתראי תקנו למימר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. יראו עינינו ומחתם עליה המלך בכבודו משום דאקבע הלכה דתפלת ערבית רשו' ומפסיקין בקדיש דמשמע דגמר הכל ומי שרוצה לילך ילך שמוציאין עצמן מן תפלת ערבית באותן הפסוקים שבברוך ה' לעולם שיש בהן י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שבתפלה הואיל שאינה חובה וכיון שאמרו כל אלו הפסוקים תקנו גם כן ברכה לאחריהן והיא יראו עינינו. וכל זה תקנו להקל מעליהן שלא יתאחרו בלילה בבית הכנסת מפני המזיקין. ועכשיו קבלו עליהם כל אחד ואחד תפלת ערבית כחובה ומתפללין י"ח ברכות ותקנת ברוך ה' לעולם לא זזה ממקומה ואומר הכל. אמנם אומר קדיש אחר יראו עינינו להזכיר שאינה חובה ואין מתפללין אותה רק בלחש שאין החזן חוזר לאומרה בקול רם כשאר תפלות להוציא מי שאינו בקי לפי שהיא רשות.
תפלת ערבית אף על פי שאינה חובה המתפלל אותה צריך להתפלל אותה מתחלת הלילה עד שיעלה עמוד השחר.
